פורסם מטעם לשכת רו"ח מרץ 2010
מאת רו"ח יריב כהן ורו"ח רן סידלמן
בחודש יולי 2006 נכנס לתוקפו תקן חשבונאות מספר 29, אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) של המוסד לתקינה חשבונאית בישראל. תקן זה קבע כי החל מהרבעון הראשון של שנת 2008 חברות ציבוריות בישראל, ייערכו את דוחותיהן הכספיים לפי כללי חשבונאות בינלאומיים. רבות דובר וידובר בדבר המהפיכה בדיווח החשבונאי שמדינת ישראל עברה ותעבור בשנים הקרובות, ושעקרון הרלבנטיות גובר על עקרון המהימנות, ושתם עידן העלות ההיסטורית לטובת עידן השווי ההוגן. במאמר זה נתייחס לסוגית חלוקת רווחים לבעלי מניות (דיבידנד) לאור התקינה הבינלאומית. ידוע כי החשבונאות הנה שפה עסקית שבאה לידי ביטוי במונחים כספיים בעסקאות ואירועים המשפיעים על הפעילות של ישות עסקית.
החשבונאות מתרגמת ומנתחת את ההשלכות הכלכליות של אירועים ועסקאות הרלוונטיים לישות עסקית מסוימת למונחים כספיים ברי מדידה. עקרונות חשבונאים מקובלים ( GAAP - Generally Accepted Accounting Principle) הנם העקרונות שעל פיהם עורכים את הדוחות הכספיים. ניתן לדמות את כללי החשבונאות המקובלים לכללי הדקדוק של שפה מסוימת, במקרה זה השפה החשבונאית. לפיכך, בדומה לכל שפה אחרת, כללי השפה החשבונאית באים לעולם ומתפתחים בהתאם לצורך, במקרה זה של סביבת העסקים. כפועל יוצא עקרונות החשבונאות המקובלים הנם דינמיים ומשתנים לאורך זמן.
המשך קריאה: חלוקת רווחים לבעלי מניות (דיבידנד) לאור התקינה הבינלאומית
מאת יריב כהן, רו"ח MBA
סחר בינלאומי הוא לב ליבה של הכלכלה המודרנית, הנשענת במידה גדולה על רכישה ומכירה חומרי גלם וסחורות בין מדינות. קימות מספר שיטות תשלום ואלו הן:
תשלום מראש
היבואן המבקש לקנות סחורה בחו"ל, נדרש לשלם מראש עבור הסחורה שהזמין, כולה או חלקה ללא קבלת ערובה להחזרת כספו בין אם לא קבל את הסחורה שהזמין או שלא היה מרוצה ממנה.
שיטה זו מותירה את היבואן (הקונה) בחשיפה מלאה למול הספק ורק אם היה חוזה בין הצדדים ניתן לתבוע את הספק.
עולה השאלה מי יהיה מוכן להסתכן בשיטה זו, עד כמה ניתן להקטין את חוסר הוודאות ועד כמה שיטה זו נפוצה?
עוד בעבר נאמר, בעל המאה הוא בעל הדעה. כלומר, כאשר המוכר הינו בעל עוצמה כלכלית ומוניטין, והצד שמנגד לא, החזק הוא המכתיב את התנאים.
גישה נוספת אומרת שגם אם יחסי הכוחות שווים, הספק תמיד יחשוש שאם לא יקבל את כספו מראש הוא ייאלץ לספוג עלויות חומרי גלם ומימון גבוהות לצורך תהליך הייצור.
שיטה זו אופיינית, למנויים על עיתונות וספרות בחו"ל, מצב של הזמנות ציוד השקעה כאשר חלק מהתשלום נדרש בצורת מקדמה, או הזמנות גדולות מספקים גדולים שהם מונופוליסטים בשוק וכן כאשר ישנן עסקאות בין חברות קשורות שאחת עוזרת לרעותה להתגבר על קשיי נזילות.
מאת יריב כהן, רו"ח MBA
במאמר הקודם דנו בסוגית התשלום בסחר הבינלאומי.
כעת לאחר ביצוע ההתקשרות החוזית, עולות השאלות הבאות: מי אחראי לסחורה בדרכה מהספק לקונה? עד היכן חלה אחריותו? מי נושא בהוצאות לאורך ההובלה? איפה מסתיימת אחריותו של המוכר ומתחילה אחריות הקונה? עד היכן נושא המוכר בהוצאות והקונה נושא בהמשך? מי דואג לרישיונות יצוא ויבוא על שאלות אלו ועוד, בסיסי המחיר (INTERNATIONAL COMMERCIAL TERMS בקיצור INCOTERMS) בסחר בינלאומי נותנים מענה.
בסיסי המחיר נחלקים לארבע קבוצות אפיון שונות. השוני בניהם נובע מאופן ההתקשרות בין המוכר לקונה.
כל בסיס מחיר נותן ביטוי תמציתי לחובותיו של המוכר, כאשר חובתו הכללית " לסייע לקונה- על פי דרישתו של זה ועל אחריותו-בהשגת כל מסמך או מסר אלקטרוני השווה לו, המונפק או משודר במדינת המוצא ו/או המקור , ואשר נחוץ לקונה לצורך יבוא הטובין לארצו, או במקרה הצורך , למעבר הטובין במדינה אחרת ".
יש לציין שה- INCOTERMS אינם מטפלים ואינם שיכים לנושאי בעלות או החזקה על הטובין.
בסיסי המחיר נחלקים לארבע קבוצות , הניתנות לזיהוי לפי האות הראשונה של המונחים:
קבוצה E- אחריות המוכר מסתיימת עם העמדת הטובין לרשות הקונה במחסני המוכר או לחילופין במפעלו.
חשוב מאוד להדגיש כי המוכר אינו נושא בשום הוצאות שינוע וביטוח.
קבוצה F- עם מסירת הטובין למוביל או למשלח שמונה מטעם הקונה, מסתיימת אחריותו של המוכר לרבות המשך כיסוי הוצאות ההובלה והביטוח.
קבוצה C- בדומה לקבוצה F, בהבדל אחד המוכר ממשיך לשאת בהוצאות ההובלה והביטוח גם שהאחריות הטובין הועברה לקונה.
קבוצה D- על המוכר מוטלת אחריות מלאה על הטובין וחובת תשלום כל הוצאות השינוע עד למסירתם במדינתו של הקונה או ביעד אחר שהוסכם.
מאת יריב כהן, רו"ח MBA
במאמר הקודם למדנו מה משמעות בסיסי המחיר וראינו שישנם בסיסי מחיר הנחלקים לארבע קבוצות אפיון שונות. השוני בניהם נובע מאופן ההתקשרות בין המוכר לקונה.
למדנו על שתי הקבוצות E ו-F וכעת נלמד על קבוצות C ו-D.
קבוצה C מוגדרת כקבוצה שבה היצואן משלם את עלות ההובלה (לרבות עלויות הביטוח במקרים שונים) עד נמל היעד או מקום היעד, כאשר האחריות לקשירת חוזה ההובלה והסיכונים בגין כל נזק שיגרם לטובין עד עליתם על סיפון האוניה חלים עליו, ולאחר מכן חלים על הקונה.
שטרי המטען יעידו לרוב, כי הוצאות ההובלה שולמו מראש על ידי המוכר. במובן מסוים בסיסי המחיר שבקבוצה זו, שונים מהשאר הואיל ואחריות המוכר אינה חופפת את העלויות בהן הוא נושא, אלא פחותה יותר.
