מאת יריב כהן, רו"ח MBA

במאמר הקודם למדנו מה משמעות בסיסי המחיר וראינו שישנם בסיסי מחיר הנחלקים  לארבע קבוצות אפיון שונות. השוני בניהם נובע מאופן ההתקשרות בין המוכר לקונה.

למדנו על שתי הקבוצות E ו-F וכעת נלמד על קבוצות C ו-D.

 

קבוצה C מוגדרת כקבוצה שבה  היצואן משלם את עלות ההובלה (לרבות עלויות הביטוח במקרים שונים) עד נמל היעד או מקום היעד, כאשר האחריות לקשירת חוזה ההובלה והסיכונים בגין כל נזק שיגרם לטובין עד עליתם על סיפון האוניה חלים עליו, ולאחר מכן חלים על הקונה.

שטרי המטען יעידו לרוב, כי הוצאות ההובלה שולמו מראש על ידי המוכר. במובן מסוים בסיסי המחיר שבקבוצה זו, שונים מהשאר הואיל ואחריות המוכר אינה חופפת את העלויות בהן הוא נושא, אלא פחותה יותר.

 

בקבוצה זו 4 בסיסי מחיר ואלו הם:

 

CFR .1  COST AND FREIGH ) ) - מחיר הטובין בצירוף הוצאות הובלה. מיועד להובלה ימית ולהובלה בנתיב מים ארצי , בלבד. בסיס מחיר זה כולל כאמור את כל מרכיבי ה-F.O.B, בתוספת למחיר ההובלה עד נמל היעד ופריקת הטובין מן האוניה.

 

אם נחלק את האחריות בין היצואן ליבואן נוכל לראות את החלוקה הבאה:

 

היצואן (המוכר)

      א.      ידאג לבצע את ההתקשרות עם חברת תובלה בחוזה לרבות תשלום עד ליעד הסופי.

ב.      יוודא את נושא ההובלה וטעינת הטובין על סיפון האוניה, וקבלת מסמך בצורת שטר מטען.

ג.       ידאג להשיג רישיון ייצוא או הרשאה פורמאלית אחרת וכן יבצע את כל הליכי המכס הנחוצים ליצוא הטובין וישלם מסי נמל בנקודת המוצא.

ד.      ישלם את עלות ההובלה, לרבות עלות הטעינה והפריקה מהאוניה.

 

היבואן (הקונה)

      א.      ישלם עבור הטובין בהתאם לחוזה המכר .

ב.      ידאג לביטוח הטובין עד ליעד הסופי וכן לתשלום המסים והמכס במדינת היבוא.

ג.       ידאג לקבל לידיו את הטובין מידי המוביל בנמל היעד תמורת הצגת שטר מטען.

 

CIF .2  (COST INSURANCE AND FREIGHT) –מחיר הטובין, הוצאות הובלה ודמי ביטוח.

זהה ל-CFR  בתוספת דמי ביטוח.

 

אם נחלק את האחריות בין היצואן ליבואן נוכל לראות את החלוקה הבאה:

  

היצואן (המוכר)

      א.      ידאג לרישיונות היצוא או הרשאה פורמאלית אחרת, לרבות ביצוע הליכי המכס הדרושים ליצוא הטובין וישלם הוצאות ומסים בנמל המוצא.

ב.      יוודא את חוזה ההובלה עם המוביל וישלם עבור הטעינה , ההובלה והפריקה עד ליעד הסופי.

ג.       ידאג לטעינת הטובין על סיפון האוניה וקבלת שטר מטען ימי כתיעוד לביצוע.

ד.      ידאג וישלם עבור הביטוח הימי שיעשה וכן יקבל מסמך ביטוחי.

 

היבואן (הקונה)

 א.      ישלם את מחיר הטובין בהתאם לחוזה המכר.

ב.      יוודא שקבל את שטר המטען ומסמך ביטוחי.

ג.       ידאג לתשלום מסים ומכס במדינת היבוא.

ד.      ידאג לקבל את המטען מידי המוביל בנמל היעד בתמורה להצגת שטר מטען.

 

CPT .3  (CARRIAGE PAID TO) - מחיר הטובין בצירוף הוצאות הובלה. מיועד לכל סוגי ההובלה , לרבות הובלה משולבת.

 

אם נחלק את האחריות בין היצואן ליבואן נוכל לראות את החלוקה הבאה:

 

היצואן (המוכר)

 א.      יספק את הסחורה הארוזה בהתאם לחוזה המכר.

ב.      ידאג לחתימת חוזה ההובלה עם המוביל לרבות התשלום עבורו עד ליעדו הסופי של הטובין.

ג.       ידאג להובלה יבשתית עד למסירת המטען לידי המוביל או המוביל הראשון .

ד.      יבצע את הליכי היצוא הנוספים כגון: רישיונות, עלויות מכס וכדומה.

 

היבואן (הקונה)

      א.      ישלם עבור הטובין.

ב.      יקבל אחריות על המטען , מרגע מסירתו לידי המוביל הראשון לרבות המשך הכיסוי הביטוחי והליכי הייבוא בארץ היעד.

ג.       ידאג לרישיונות ייבוא וישלם הוצאות מכס.

ד.      ידאג לקבלת המטען מידי המוביל בהגיעו ליעדו הסופי.

  

CIP .4   (CARRIAGE AND INSURANCE PAID TO) – מחיר הטובין בצירוף דמי ביטוח והוצאות הובלה.

בסיס מחיר זה דומה ל-CPT כאשר היצואן (המוכר) חייב לשאת בתשלום דמי ביטוח ואילו היבואן (הקונה) חייב לקבל לידיו את המסמך הביטוחי.

קבוצה D מוגדרת כקבוצה שבה החוזה בין המוכר(היצואן)  לקונה (היבואן) הוא חוזה מסירה, כלומר המוכר מתחייב למסור את הטובין במקום שסוכם.

בקבוצה זו מופיעים בסיסי המחיר הרחבים ביותר,  וכן המוכר(היצואן) אינו חייב לבטח את הטובין. הוא נושא באחריות לכך, אך עליו למסור את פרטי המשלוח ליבואן (לקונה) כדי שיוכל לבטח את הטובין.

חשוב לציין, כי במסגרת אשראי דוקומנטארי , זכותו של המוכר (היצואן) לקבלת התשלום מתגבשת רק עם הצגת מסמכים המעידים על משלוח הטובין לנקודה המוסכמת, ללא קשר לשאלה האם הטובין אכן הגיעו ליעדם.

לסיום, אם הטובין עוברים במדינה נוספת בדרכם ממדינת הקונה (היצואן) למוכר (היבואן) , על המוכר לשלם בעבור ההוצאות הכרוכות בכך.

 

בקבוצה זו 5 בסיסי מחיר ואלו הם:

 

DAF .1 (DELIVERED AT  FRONTIER) – למסירה בגבול.

בסיס מחיר זה מקובל בתובלה יבשתית. המוכר (היצואן)  חייב למסור את הטובין בנקודת הגבול שצוינה.

הוא חייב גם להמציא את כל האישורים הדרושים לשם ייצוא ושחרור הטובין מן המכס בארצו שלו, או במדינה שלישית בה עשויים הטובין לעבור.

יש לציין כי במידה והקונה (היבואן)  לא ציין את נקודת הגבול בה ימשוך את המטען, המוכר (היצואן) רשאי לבחור נקודת גבול כראות עיניו.

 

אם נחלק את האחריות בין היצואן ליבואן נוכל לראות את החלוקה הבאה:

 

היצואן (המוכר)

      א.      ידאג להשיג היתרי יצוא ויבצע את כלל הפעולות הרשמיות הכרוכות ביצוא.

ב.      ידאג לחוזה הובלה וישלם תמורתה, עד לנקודת גבול מוסכמת.

ג.       מומלץ שידאג לכיסוי ביטוחי הואיל והוא אחראי למסירתם.

ד.      יוודא מסירת הטובין על הכלי המוביל בנקודת הגבול המוסכמת לאחר ביצוע הליכי המכס הקשורים בייצוא בזמן שנקבע, וישא בכלל ההוצאות עד למסירת הטובין ליבואן, למעט הוצאות הפריקה.

 

היבואן (הקונה)

    א.      ישלם את מחיר הטובין בהתאם לחוזה המכר.

ב.      ידאג לרישיונות יבוא, ישלם את הוצאות המכס והליכי השחרור.

ג.       ידאג לשלם את הוצאות הפריקה הנחוצות כדי לקבל לרשותו את הטובין מכלי ההובלה.

ד.      יקבל לידיו את הטובין במקום המוסכם במעבר הגבול.

ה.     ידאג לכיסוי הביטוחי מרגע הגעת הטובין לרשותו.

 

2.  DELIVERED EX-SHIP)- למסירה על האנייה בנמל היעד. המוכר(היצואן) חייב למסור את הטובין לקונה (היבואן) בנמל היעד.במידה והטובין ניזוקו במהלך ההפלגה, מחובתו של המוכר(היצואן) לספק לקונה(היבואן) טובין אחרים, או לתבוע את חברת הביטוח.יש לציין כי מחיר הסחורה כולל את עלותה והוצאות הובלתה עד לנמל היעד.

 

אם נחלק את האחריות בין היצואן ליבואן נוכל לראות את החלוקה הבאה:

 

היצואן (המוכר)

    א.      יצור קשר עם חברת התובלה.

ב.      ישא בעלות ההובלה הימית לרבות כלל העלויות עד למסירת הטובין לקונה (היבואן).

ג.        ישא באחריות על הטובין עד לנמל היעד, ולפני שחרורם כשהם על סיפון האנייה.

ד.      ידאג לרישיונות יצוא ולשאר ההליכים הרשמיים לצורך יצוא הטובין.

 

היבואן (הקונה)

א.      ישלם את מחיר הטובין בהתאם לחוזה המכר.

ב.      יבטח את הטובין.

ג.       ישלם את כלל העלויות מרגע שהטובין נמסרו לו על סיפון האנייה כולל עלות הפריקה.

ד.      ידאג לרישיונות היבוא ולהליכי השחרור מהמכס לצורך יבוא הטובין.

 

 

DEQ .3  (DELIVERED EX QUAY) -למסירה על הרציף. בסיס מחיר זה מיועד להובלה ימית ולהובלה בנתיב מים פנים ארצי בלבד, או להובלה משולבת.

על פי הגדרת בסיס מחיר זה, המוכר(היצואן) חייב למסור את הטובין לקונה (היבואן) לאחר שנפרקו מן האוניה ועברו את הליכי השחרור מן המכס כלומר, המוכר (היצואן) הוא זה שמשלם בעבור המכס, המסים וההיטלים אחרים המוטלים על הטובין.

 

אם נחלק את האחריות בין היצואן ליבואן נוכל לראות את החלוקה הבאה:

 

היצואן (המוכר)

א.      ידאג לרישיונות היצוא.

ב.      ישא בכל העלויות והסיכונים בקשר להבאת הטובין לנמל היעד הנקוב ופריקתם על הרציף.

ג.       ידאג לחוזה הובלה ולתשלום, כולל פריקה.

ד.      לא חייב בביטוח , אך מומלץ שיעשה זאת הואיל והוא נושא באחריות לגורל הטובין עד לרגע המסירה לקונה (היבואן).

 

היבואן (הקונה) 

א.      ישלם את מחיר הטובין בהתאם לחוזה המכר.

ב.      ידאג לרישיונות היבוא.

ג.       ידאג לקבל את הטובין מרגע העמדתו לרשותו בנמל היעד.

ד.      ידאג לשחרר את הטובין ליבוא וישלם עבור כל ההליכים בעת היבוא.

 

DDU .4  (DELIVERED DUTY UNPAID) - למסירה ללא תשלום מכס.

בסיס מחיר זה מיועד לכל סוגי ההובלה, כאשר המוכר(היצואן) חייב למסור את הטובין בנקודה המוסכמת, אך אינו חייב לשלם מכס או תשלומים נלווים אחרים המוטלים על הטובין באותה מדינה.

כאשר המסירה מתבצעת בנמל היעד על סיפון האוניה או על סיפון האוניה או על הרציף יש להשתמש בבסיסי המחיר DES או DEQ.

 

אם נחלק את האחריות בין היצואן ליבואן נוכל לראות את החלוקה הבאה:

 

היצואן (המוכר)

א.      ידאג לחוזה הובלה וישלחם תמורתה.

ב.      ימסור את הטובין לטעינה במצב תקין ולהובלה עד מקום היעד המוסכם וישא בכלל הסיכונים לאובדן או נזק עד מסירתם.

ג.       ישיג את כל רישיונות היצוא.

ד.      ישא בעלות הטעינה, ביטוח הטובין וכל ההוצאות הקשורות בטובין עד מסירתם.

 

היבואן (הקונה)

א.      יקבל את המטען והאחריות עליו ביעד הסופי המוגדר מראש.

ב.      ידאג לרישיונות היבוא או הרשאה רשמית אחרת.

ג.       ידאג להליכי השחרור מהמכס, וישא בכלל העלויות הקשורות בטובין מרגע שהם הועמדו לרשותו.

 

DDP .5  (DELIVERED DUTY PAID)- למסירה כולל תשלום מכס. בסיס מחיר זה מיועד לכל סוגי ההובלה , כאשר המוכר (היצואן) חייב למסור את הטובין בנקודה שנקבעה, לשלם בעבור כל ההוצאות הכרוכות ביבוא וביצוא של הטובין ואף חייב לטפל בהשגת רישיון היבוא במדינת הקונה (היבואן).

 

אם נחלק את האחריות בין היצואן ליבואן נוכל לראות את החלוקה הבאה:

 

היצואן (המוכר) 

א.      ידאג לרישיונות היצוא או הרשאה רשמית אחרת .

ב.      ישלם את כל המסים וההיטלים בשתי המדינות, לרבות עלויות המכס עד למועד מסירתם.

ג.       לא חייב בביטוח , אך מומלץ שיעשה זאת הואיל והוא נושא באחריות לגורל הטובין עד לרגע המסירה לקונה (היבואן).

ד.      ידאג לחוזה הובלה וישלם עבורו להובלה עד למקום היעד המוסכם.

 

היבואן (הקונה) 

א.      ישלם את המחיר עבור הטובין, כפי שנכלל בחוזה המכר.

ב.      יסייע למוכר(היצואן) בהשגת רישיונות היבוא.

ג.       ידאג לקבל את הטובין, מיד עם העמדתם לרשותו במקום מוסכם.

ד.      ישלם את העלויות המתייחסות לטובין מרגע מסירתו לו.